בשניה הזאת, רגע לפני שאני מרגישה
שהשיחה גוועת והמילה האחרונה
עומדת להאמר ולהשאר תלויה באוויר😶🌫️
כמו מחכה לעוד אחת שתגיע להציל אותה
מהשקט.
אני מרגישה את הלב שלי צועק 💔
פעימות הלב המתחזקות
כמו מנסות להפר את הדממה
והראש שלי מתחיל לעבוד קשה 🤯
כדי להוציא מתוך הבוידעם נושאי שיחה
רק כדי שאוכל להמשיך אותה...
מה אני יודעת על האדם הזה?
מה מזג האוויר מחר?☔️
מה הצבע האהוב עליה?
מה מצב החסה בשטחים?🥬
וכמה רפלקסולוגים צריך כדי לרפא אדם?👣
רק כדי שהשתיקה לא תתפוס את המקום
ובעצם תשאיר חלל ריק בנינו מעצם היותה
וווואווווו יחסי שנאה שנאה 😈
אני רק כותבת שתיקה
וזה מזיז בי כל נים ונים בגוף
ממש מעורר חרדה😱
ודווקא בגלל זה אני שותקת!🤫
כאילו מנסה.
מנסה לתת מקום של כבוד לשתיקה
לפנות לה מקום ומרווח ביני לבין האחר
כי אני יודעת,שיחסי שנאה - שנאה💔
צועקים!
יש כאן מקום להתפתח בו ולעבוד עליו
יש לך כאן הזדמנות לריפוי וצמיחה🌱
כי באמת קשה לי עם מרווחים
קשה לי להיות בין לבין
תלויה🍂
קשה לי עם החוסר וודאות😶🌫️
עם חוסר.
אז אני שותקת.
החיים נמצאים במרווחים שאנחנו לוקחים🤏
וה- שתיקה מאפשרת
למילים אותנטיות לבוא בזמנן
לחיבור של לב עם לב💞
לשקט רגשי שיוצר שקט בנינו
לאינטימיות של קרבה
אחד לשניה, ולעצמנו.🫂
בטיפול רפלקסולוגיה תרפית
השתיקה היא כל העינין 😌
כי המילים בנינו יוצרות גשר🌉
בין הגוף שמדבר אל הנפש
והשתיקות?🤫
נותנות מקום למגע להיות
ולמילים שהיו לחלחל במרווחים
למלא סדקים באור🌄
עם מה יש לכם יחסי שנאה- שנאה?...
Comments